את הפעולה הציורית בסטודיו אני מדמה לשהייה בסבך. 

בסדרת ציורים זו אני יוצרת מקום בו אין מרכז, אין כיוון ואין קנה מידה. מקום בו כל האיזורים שווים בחוסר חשיבותם. סבך זה מהווה עבורי מחבוא והגנה מפני מבט חיצוני ומאפשר לי חיפוש אחר שפה ציורית חדשה, חקירה של הנוכחות והחופש של תנועת היד והמכחול, הרחבת החושים לצורות ולדמיון ופתיחת העיניים האינסטינקטים והתודעה על ידי נתינת מקום לקול פנימי וסובייקטיבי. 

הסבך הינו מטאפורה למציאות מורכבת, לעיתים לא ברורה, מתפוררת ומתפרקת. מקום בו יופי וכיעור, חיים וכליון מתקיימים זה לצד זה. נוכח חוסר האפשרות להתמצא במרחב, אני חוזרת להסתמך על עצמי, כיוון שלמעשה אני היא המקום בו הדברים מתרחשים.