שם התערוכה : סופרפוזיציה

פעם באמצע הפגנה בקפלן, פתאום ראיתי לידי את הסמ"פ שלי מלבנון. אמרתי לו שלום. הוא לא זיהה אותי בהתחלה. ואז הוא שאל אותי איך זה שזיהיתי אותו אחרי שלושים שנה? אמרתי לו שאני זוכר טוב פנים של אנשים. מה אני אגיד לו? שהוא המפקד שלי במארב הקבוע שלי בכל לילה?

כל הקרבות שלי מתרחשים בתוכי בו זמנית. גם כשדורסים אותי פרשי משטרה וגם כשאני מנחית כל לילה מסוק לחילוץ. הכל אמיתי. גם כשאני חוטף פצמ"רים במוצב וגם כטב"מים איראניים בממ"ד. אצלי זו אותה המציאות שמתקיימת בכל המימדים במקביל.