באמצעות ציורים המורכבים ממספר נארטיבים, אני מבקש לדמות את ההיבט החזותי של זרם הדימויים של התודעה. זרם זה הוא הביטוי הויזואלי המתרחש במחשבה בזמן הרהורים יומיומיים, שיטוטי מחשבה, חלומות או מצבי תודעה משתנים. מוקד העניין שלי נתון לאופי הזורם, כמעט בלתי־מורגש, של המעברים בין הנארטיבים המנטליים הללו, המאחדים ומאזנים את הכאוס הסמלי לכאורה, והופכים אותו למוכר.